נפתלין היא תרכובת חומרים אורגנים וארומטיים בעלי ריח חזק, הנפתלין ידוע בשימוש הנרחב להרחקת עש אך לאחרונה התחילו להפיץ כדורי נפתלין להרחקה של עכברים וחולדות. הנפתלין הינו בעל ריח חריף ומשמש גם כחומר חיטוי.  בתחילת שנות ה 90 פרופסורים רבים ברחבי העולם פרסמו מאמרים רבים נגד השימוש הביתי בנפתלין בגלל תכונותיו המסרטנים.  הנפתלין יכול לגרום מחלות רבות לחולדות ועכברים, ובעיקר קטרק , פגיעה באברי הרביה ואף עיוורון.

חולדת החוף נקראת גם חולדה נורווגית, היא חולדה גדולה יותר מהחולדה המצויה, מאוד אוהבת להיות באזורים סמוכי ים / נחלים ואגמים. החולדה בעלת צבע שחור אפור עם בטן בהירה, זנב בקוטר של 30 מ״מ לא ארוך יותר מאורך הגוף. כפות הרגליים של החולדה בעלות קרום קטן המאפשר להם לשחות בצורה מיטבית ועם יכולת לעצור את הנשימה לזמן ממושך.

החולדה הנורווגית אוהבת לאכול מזון בשרי, מזון שומני, מזון על בסיס דגים וסביבת המחייה שלהם לרוב יהיה בקרקע במחילות ובורות ביוב.

החולדות חיות באוכלוסיות קטנות וגדולות, הכל תלוי באזור האם יש מקומות מסתור, האם יש להם מספיק מזון והאם יש מקורות מים ואין הרבה אוייבים טיבעים באזור. להקת חולדות יכולה להיות בין 4 חולדות ואפילו להגיע ל 400 בתא גידול אחד אך מחולקת לאזורים וקבוצות.

בדרך כלל יש זכר שליט ונקבה שולטת, הפעם אצל חולדות הנקבה היא שמשליטה איום על הסביבה ושומרת על הטריטוריה אך גם הזכר נכנס לקרבות טריטוריאליות במיוחד מול זכרים אחרים. בישובים וערים בגלל הפרעות מאויבים טבעים ובני אדם ומחסור במקומות מסתור ומזון יש קבוצות של 3-7 חולדות באותה קבוצה.

דבר המדביר על להקת החולדות :

כמדביר מאוד קשה לאמוד אוכלוסיית חולדות באזור מסוים, לפעמים אני מגיע לבניין לבצע הדברה נגד חולדות ואפשר לראות עשרות של מחילות, המון גללים ולפעמים אתם חושבים שיש להקה של חולדות ולפעמים זה בכלל מחילות ישנות, מצד שני הייתי בהמון מקרים שפשוט ראיתי עשרות של חולדות רצות לי מול העיניים כשאני מזיז פחים או חפצים גדולים באזור נגוע.

עכברת (לפטופירוזיס) – חיידק שגורם לסיבוכים רבים, מחצית מהחולים מתאשפזים ובדרך, עכברת מזהמת מקווי מים גדולים, נהרות ונחלים על ידי הפרשת השתן למים. העכברת יכולה לשרוד חודשים שלמים במים או באדמה, העכברת מועברת על ידי עכברים, חולדות, סוסים, חזירים וכלבים.

צהבת ( אפטיטיס B) – מחלה הגורמת לדלקת בכבד שמתבטאת בצבע צהבהב של העור הפנים והעיניים עקב תפקוד לא תקין של הכבד, המחלה חריפה וכרונית, התחושה המורגשת היא כאבי בטן, חולשה עייפות, כאבי ראש וסחרחורות ופגיעה בכבד שחמת וכו'.

טיפוס מוריני – מחלה זיהומית שמועברת על ידי הפרעושים על גבי העכברים, המחלה תוקפת את העור ועושה כתמים בהירים שמכסים את הגוף מלווה בכאבי ראש, סחרחורות, צמרמורות, הקאות ודלקות אף אוזן גרון.

סלמונלה – חיידק שפוגע במליוני אנשים בשנה, החיידק מועבר מהפרשות של גללים ושתן של עכברים ליד מזון או במקורות מים. התסמינים הם כאבי בטן חזקים, כאבי ראש, שלשולים והקאות למשך שבוע ימים.

• דבר – מחלת הדבר מועברת מחולדה לחולדה, ומחולדות לבני אדם על ידי עקיצת פרעוש את החולדה ואז את בני האדם. כאשר הפרעוש מעביר לחולדה את הדבר החולדה מתה וכאשר הפרעושים יורדים ממנה הם מחפשים פונדקאים אחרים, אם מצאו בן אדם הם יעבירו ל את המחלה. התסמינים – צמרמורת, הקאות, דימום תת עורי ודלקת ריאות.
• עכברת – חיידק שמועבר על ידי הפרשות של החולדות בשתן או בגללים ויכול להימצא בבוץ ומים ובאזורים שופעים בצמחיה, החיידק מועבר על ידי שחיה במים דרך העיניים או חתכים בגוף, התסמינים העיקריים הם כאבי ראש ושרירים, בחילה והקאות, דלקות במוח, דלקת בכבד ועור.
• סלמונלה – החיידק הכי מוכר בישראל, החיידק מועבר על ידי הפרשות של גללים ושתן של החולדות, התסמינים הם בדרך כלל כאבי ראש, כאבי בטן חזקים, שלשולים ובחילות. הסלמונלה מוכרת לנו היטב מביצים ובשר אך החיידק יכול להיות מאוד חזק לאנשים רגישים בעלי מערכת חיסונית ירודה.
• טיפוס – לא בדיוק מחלה מחולדות אלה יותר מהפרעושים על החולדות, הפרעושים שיקפצו ויעקצו אתכם ידביקו אתכם בטיפוס או נשיכה מהחולדה. התסמינים הם צמרמורת, כאבי ראש, כאבי בטן, תחושה של אי נוחות, הזעה.
• סטרפטובצילוס – נקראת גם קדחת, נשיכת חולדה ומועבר על ידי נשיכה או שריטה או שחיה או שתיה במים מזוהמים בחולדות. הסימפטומים הם כאבי ראש, צמרמורת, כאבי שרירים ובחילות.
• טוקסופלוזמוזיס – חיידק שנמצא בישראל תחילה שמועבר דרך חתולים אך בשנים האחרונות גם מועבר דרך חולדות על ידי הגללים והשתן. התסמינים בעיקר בגרון כמו בליעה, נשימה כאבי ראש וחום וצמרמורות.
• הנטאוירוס – נגיפי הנטא וירוס שוכנים בגוף המכרסמים כמו עכברים חולדות אוגרים וכו', החולדות יכולות להרגיש בריאות ולא לחוש חולי בכלל, אך הם מדביקים בני אדם על ידי נשימת ההפרשות שלהם, או מגע של הפרשות עם מזון או שתיה. הוירוס גורם לדלקות דימומיות ובעיות בכליות ובריאות.