אנשים רבים פונים לפתרונות טבעיים ולתרופות סבתא כדי להתמודד עם יתושים. הפתרונות הללו לרוב זולים ונגישים, ומאפשרים להתמודד עם הבעיה לבד. אך תחילה, אני לא יכול שלא לתת לכם את הטיפ הכי יעיל להדברת יתושים, במיוחד בסביבה עירונית.

תראו, כולם מכירים את בעיית היתושים בישראל. הבעיה מתעוררת במיוחד לקראת העונה החמה. אתם אולי לא יודעים, אבל המועצות המקומיות והעיריות אחראיות על הדברת המרחב הציבורי, ואם אתם מרגישים שעונת היתושים הגיעה, זה בדיוק הזמן לצלצל למוקד העירוני ולבקש שידבירו את שכונת המגורים שלכם. למרות שהדברה מקצועית צריכה להיעשות מידי שנה, אתם לא רוצים לגלות ששכונת המגורים שלכם לא מופיעה בראש הרשימה. עם פנייתכם למוקד העירוני, מחויבים לטפל בפנייתכם, ואתם עשויים לגלות שהבעיה נפתרה תוך מספר ימים בלבד. כמה פשוט, נכון?

אבל היתושים יכולים לצוץ מעוד כיוונים. אחת הסיבות הנפוצות להופעתם היא מים עומדים. אם יש לכם גינה, וודאו שאתם לא משקים אותה יתר על המידה. אם יש לכם או לשכנים שלכם צמחיה, וודאו שלא נותרים מים עומדים בעציצים, ואם יש מוקדי נזילות או מרזבים סתומים, כדאי לאתר אותם ולטפל בבעיה.

ואם כל זה לא עזר, הנה מספר שיטות פשוטות ויעילות להדברה טבעית בגינה ובבית:

• חומץ נגד יתושים – חומץ נמצא במזווה הביתי של כל אחד (כמעט), וניתן לרכוש אותו בכל רשתות השיווק, ואפילו במכולת השכונתית. החומץ ידוע בריח החזק שלו שדוחה יתושים. אתם יכולים לערבב חומץ עם מים וכמה טיפות של שמנים אתריים כמו אקליפטוס או מנטה ולרסס אותו סביב חלונות, פתחים ואזורי גינה כדי להרחיק את היתושים. שיטה זו בטוחה ויעילה להרחקת יתושים מחדרים או מהגינה.
• לימון וציפורן – תרופה טבעית נוספת להדברת יתושים טבעית היא הנחת פרוסות לימון עם ציפורן תקועה בהן ברחבי הבית. הריח החזק של הדרים בשילוב ציפורן אינו נעים ליתושים, וזה מה שהופך את השיטה הזו ליעילה במיוחד להרחקת יתושים בלילה מבלי להשתמש בכימיקלים.
• שמני לבנדר וציטרונלה – יתושים לא אוהבים ריחות חזקים כמו לבנדר וציטרונלה. ניתן לפזר את השמנים האתריים הללו בתוך הבית, למרוח על העור בעזרת שמן נשא, או למקם במכלים פתוחים מסביב לגינה.
• ספריי שום – אומנם הריח שלו לא כל כך נעים, אבל הוא די יעיל להרחקת יתושים מהגינה. מרתיחים כמה שיני שום במים ומרססים את הנוזל סביב פינות הישיבה החיצוניות. יתושים רגישים מאוד לריח השום, מה שהופך את זה לפתרון זול ויעיל.

ברחשים הם חרקים מעופפים קטנים, חלשים וכמעט בלתי מורגשים כשהם מרפרפים בסביבה. הם דומים ליתושים זעירים, עם מינים מסוימים אפילו קטנים יותר מחורי רשת סטנדרטיים. הם אמנם לא רועשים כמו חרקים גדולים יותר, אבל הם יכולים להיות ממש מרגיזים, במיוחד כשהם מתאספים בכמות גדולה ליד מקורות אור או סביב מים.

לברחשים יש מחזור רבייה מהיר, כאשר הנקבות מטילות מאות ביצים בבת אחת, לרוב באזורים לחים או במים עומדים. תוך מספר ימים בלבד, ביצים אלו בוקעות לזחלים, מה שמוביל להדבקה מלאה תוך פרק זמן קצר. הריבוי המהיר שלהם, בשילוב עם נטייתם לנשוך ולמצוץ דם אדם, הופך אותם למטרד משמעותי בבתים ובגנים.

• צבע – צבעה הכללי הוא חום צהבהב, כאשר המאפיין הבולט שלה הוא פסי הצבע הזהובים המופיעים על גופה, בעיקר באזור הבטן.
• גודל – גודל הצרעה גדול יחסית, נע בין 2 – 3 ס"מ. גודל הזכרים זהה לגודל המלכה.
• פנים – יש לה עיניים גדולות ושחורות, לסתות חזקות שמזכירות צבתות.
• צורת הגוף – גופה של הצרעה ייחודים עם מקטעים שונים, כאשר יש חלק צר בין החזה לבטן.
• צבע הרגליים – חום אדמדם ויש לה 6 רגליים.
• כנפיים – יש לה זוג כנפיים מעט שקופות.
• מחושים – בצבע חום בהיר.
• ארס – יש לה ארס בגוף והוא ניכר בעת העקיצה המכאיבה שלה.

מבנה גוף: מבנה גופה מאופיין בגוף דק ומוארך.

צבעים: גופה מכוסה פסים בצבעי שחור וצהוב, אשר מעניקים לה מראה בולט, ייחודי וזוהר.

כנפיים: כנפי הצרעה שקופות ובעלות גוון חום / צהבהב.

ראש: צבע ראשה שחור עם כתמים צהובים בולטים, צורת הראש היא משולשת עם מראה מחודד בקצה התחתון. הראש רחב יותר בחלק העליון והעיניים הגדולות שלה בולטות.

מחושים: המחושים יוצאים מקדמת הראש והם ארוכים ודקים בצבע שחור.

רגליים: הרגליים של הצרעה דקות וארוכות, צבען צהוב / כתום.

גודל הצרעה: 10 – 20 מ"מ, משתנה בהתאם לגיל ומין הצרעה.

צרעה טייחת שחורה חזה היא צרעה בעלה מראה ייחודי, כך תזהו אותה:

• סימן ייחודי – במרכז גופה יש גבעולון (petiole) דק ארוך וצהוב במרכז גופה. החזה שלה שחור עם קווים צהובים דקים על הבטן.
• גודל – בינוני עד גדול, כ-2.5 ס"מ.
• כנפיים – שקופות עם גוון כחול – סגלגל.
• צבע הרגליים – שחור צהוב.
• צבע המחושים – שחור
• מבנה גוף – מבנה ראשה יחסית גדול בהתאם לגוף, יש לה עיניים גדולות ומחושים ארוכים.
• התנהגות – נוטה לבנות קינים מטיט וחומרים נוספים. ניזונה בעיקר ממזון חי כגון חרקים קטנים, וחובבת צוף מתוק שמגיע מפרחים.

יש כמה סוגי צרעות נפוצים בישראל, לפניכם כמה מהסימנים שיעזרו לכם לזהות שאכן מדובר בצרעה גרמנית:

צבע – צבע גופה של הצרעה הגרמנית הוא שילוב של צהוב ושחור.

גודל – גוף הנקבה הינו בין 12 – 18 מ"מ והמלכה יכולה להגיע עד ל – 20 מ"מ.

ייחודיות במראה – על גבי הבטן יש לה פסים שחורים בולטים, ושלוש נקודות שחורות קטנות שמופיעות בחלק הקדמי של הראש.

כנפיים – הכנפיים שלה שקופות ועדינות. כשהיא נחה הכנפיים מקופלות.

מחושים – בצבע שחור.

• מים – הצרעות צריכות מים כדי לבנות את הקן שלהם לדוגמא צרעה טייחת ומזרחית שבונות את הקן מבוץ , כמו כן הצרעות לוקחות את המים ומזינות את המלכה.
• סוג הצרעה – הצרעה הגרמנית היא צרעה נפוצה במדינת ישראל, ולהבדיל מצרעות אחרות היא מעדיפה להקים את ביתה דווקא באדמה ולא על צמרות העצים.
• נוחות – הצרעה הגרמנית הבינה מזמן שמקומות מסתור בתוך האדמה הם זמינים ומספקים מקום מוגן. לכן ניתן למצוא אותה בתוך החורים באדמה, מתחת לאבנים וליד שורשי העצים.
• הגנה – בניית קן באדמה מספק הגנה טבעית מפני חרקים אחרים ומפני מזג האוויר.
• מזון – האדמה מספקת שלל מקורות מזון טבעיים עבור הצרעה, החל מחרקים וזחלים אחרים שנמצאים בסביבה.
• חומר גלם – האדמה היא חומר גלם זמין וטבעי עבור הצרעה, לעיצוב ובניית הקן.

קן צרעות הוא מבנה ייחודי ומושקע שנבנה ע"י הצרעות. ניתן לזהות אותו על ידי מספר מאפיינים בולטים:

• גודל – גודל הקן משתנה בהתאם לסוג הצרעה. הקן יכול להיות קטן כמו כדור פינג פונג, וגם להגיע לגודל של כדורגל – תלוי בגודל המושבה.
• צורה – חלק מהקנים יכולים להיות עגולים כמו כדור, וחלקם יכולים להיות בצורה מלבנית. בדרך כלל הקנים דומים לכד אובלי או כדור, עם חורים קטנים בחלקו החיצוני.
• צבע – ברוב המקרים צבע הקן יהיה אפור – חום, מזכיר נייר ומורכב מסיבים דקים אשר מופקים מלעיסת עץ ורוק של הצרעות.
• מיקום – קן הצרעות נמצא בדרך כלל במקום גבוה, בטוח ומוגן. הצרעות נוטות לבנות אותו על גגות בניין, בתוך שיח או על עץ, וגם בתוך חללים ריקים בקירות, בין החלון לתריס ואפילו בתוך מבנים.
• זיהוי – גם אם הקן לא גלוי לעין, ניתן לזהות שהוא קיים. שימו לב אם מתרחשת פעילות חריגה סביב המקום, כמו כניסה ויציאה של צרעות לעיתים תכופות.